עיצוב אורבני הוא תחום המשלב דיסציפלינות שונות: אדריכלות נוף, עיצוב, גאוגרפיה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה וכלכלה. מטרת הלימודים בתכנית היא פיתוח כלים להתמודדות עם תהליכי ציפוף האוכלוסיה ההולכים ומואצים, ומשפיעים על איכות החיים במרחב האורבני. העיר היא סביבת החיים של רוב אוכלוסיית העולם, ושל מעל 90% מתושבי ישראל.

המעצב.ת האורבני.ת פועל.ת מתוך הבנה של היחס בין קנה המידה האנושי לקנה המידה של המרחב הבנוי, ומתוך היכרות מעמיקה של המערכות והתשתיות העירוניות – תחבורה, כלכלה, תכנון ובנייה.

הלימודים בתכנית מבוססים על שורה של קורסים עיוניים ומעשיים. מסגרת זו תומכת במעבדות, שהן קורסים ייחודיים העובדים כקבוצות מחקר יישומי. במסגרת המעבדות מגדיר צוות הוראה רב-תחומי סוגיה במרחב אורבני נתון, ומכאן לומדים את הסוגיה מצדדיה השונים ומפתחים הצעה תכנונית העונה לאתגרים שהוצבו על ידי קבוצת המחקר. פרויקט כזה הוא, למשל, המעבדה Learning from Jerusalem העוסקת בכל שנה באזור מוגדר בירושלים וכוללת עבודה עם התושבים ועם בעלי עניין נוספים בשטח.

בתכנית שני מסלולי התמחות:

מסלול התמחות בעיר ונוף

בעידן משבר האקלים המתקדם וצמצום משאבים טבעיים לאור פיתוח מואץ, החשיבות של הנוף העירוני הולכת וגדלה.

מסלול ההתמחות בעיר ונוף יציע ארגז כלים מגוון אשר יעניק לבוגרי התכנית ולבוגריה את היכולת להתמודד עם מורכבות תכנון המרחב הפתוח בסביבה הישראלית והעולמית בהתייחס לסוגיות כגון שינוי אקלים, שיקום נופים, ייעור עירוני, ניהול מי נגר ומניעת הצפות ושימור על מגוון המינים.

לא ניתן להבין את העיר במאה ה-21 באמצעות המרחב הבנוי בלבד. השינויים המשמעותיים אותם עברו המערכות האקולוגיות, התשתיות והכלכלה מחייבים גישה חדשה לעיר המתבססת על המושג הרחב של "נוף" ועל  מושגי יסוד נלווים כגון רשתיות, מערכתיות, וטריטוריה. הנוף מהווה תשתית עירונית, אקולוגית וחברתית. מטרתו של מסלול ההתמחות הינה להפגיש את הסטודנטים.יות עם גוף הידע העכשווי ולפתח ראיה ביקורתית כלפי הנעשה בעיצוב ותכנון המרחב הציבורי הפתוח בישראל ובעולם.

 

מסלול התמחות בשימור ומורשת

תמונה מליפתא

תמונה מליפתא בירושלים

מסלול ההתמחות בשימור ומורשת מציע לבחון את חשיבותו ההולכת וגוברת של השימור כרכיב אינטגרלי בתחום העיצוב האורבני ותכנון העיר, מתוך גישה ביקורתית על פעולות השימור ומהותו של השימור במרחב. הוא יאפשר להעמיק במשמעותה של המורשת האורבנית במציאות הישראלית בה תהליכים של התחדשות עירונית נוגעים יותר ויותר במרקמים ובמבנים בעלי חשיבות היסטורית וחברתית. תהליכים שעצימותם והיקפם מציבים אתגרים חדשים בפני מתכננים ומקבלי החלטות, ומחייבים גיבוש מדיניות ויצירת ארגז כלים מגוון הכולל כלים למעורבות אזרחית, כלי ידע ותכנון, רגולציה וכלים פיננסיים.

מורשת אורבנית היא משאב חיוני לחיים בערים ובאזורים אורבניים. היא כוללת רכיבים מוחשיים ובלתי מוחשיים הקשורים במגוון האנושי הקיים בערים בהווה וזה שהתקיים בהן בעבר.

טמון בה פוטנציאל לפיתוח כלכלי וליצירת לכידות וחוסן חברתי בסביבה דינמית, סביבה המשתנה תדיר בהשפעת תהליכים כלכליים, חברתיים ותרבותיים, זאת תוך שמירה על רכיביה ומאפייניה. בוגרות ובוגרי התכנית במסלול זה יתמקדו בגישת נופים אורבניים־ היסטוריים (Historic Urban Landscape) – תכנון האזור האורבני שנוצר מריבוד תכונות, ערכי תרבות וערכי טבע במהלך ההיסטוריה. שיטה זו מרחיבה את המושג "מרכז היסטורי" או "מכלול", וכוללת הקשרים אורבניים רחבים ואת סביבתם הגיאוגרפית (אונסקו, נובמבר 2011).

שיתופי הפעולה של התכנית מוסיפים ללימודים היבט מעשי וכן היכרות עם הגורמים ועם הנפשות הפועלות בשדה התכנון. בין שיתופי הפעולה הבולטים – עיריית ירושלים, מנהל התכנון, איגוד מהנדסי הערים וכן MIT (המכון הטכנולוגי במסצ'וסטס) ובית הספר לעיצוב של אוניברסיטת הארוורד.

בכל שנה מתקבלים לתכנית כ-20 סטודנטיות וסטודנטים. ביניהם – אדריכלים, מעצבים תעשייתיים, מהנדסות עיר, מתכנני ערים, ואדריכליות עיר, לצד בוגרי מדעי הרוח ומדעי החברה באוניברסיטה ובוגרים "טריים" של המחלקה לארכיטקטורה ושל מחלקות אחרות בבצלאל – תמהיל המשקף את המהות הרב-תחומית של לימודי העיצוב האורבני בבצלאל, ומרכיב קבוצת לומדים ולומדות רחבת אופקים ובעלת ידע וניסיון מגוונים.

בוגרי התכנית ובוגריה משפיעים על המרחב האורבני בישראל, ומשתלבים בתפקידי מגוונים במגזר הציבורי – ברמה הארצית והמקומית, במשרדי אדריכלים ותכנון ערים במגזר הפרטי, כיזמים, בתפקידי הוראה ומחקר באקדמיה, ובמגזר השלישי – בפרויקטים המשלבים חברה, קהילה ורווחה ועבודה מול אוכלוסיות מיוחדות במרחב האורבני.

הכירו את התכנית:
אתר זה מוגן ע"י reCAPTCHA תחת מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש של גוגל.
להרשמה ליום פתוח
הירשמו עכשיו: